מעניין ומעודד: בדקתי איך השתנה נפח הייצור של התעשייה בישראל בחמש השנים האחרונות (2020–2025), והשוויתי למדינות מפותחות אחרות.
בלי ההייטק, התעשייה הישראלית צמחה בקצב צנוע של כ-1.5% בשנה. כשמנכים את ההייטק גם אצל האחרים, ההשוואה מעניינת: גוש האירו צמח 0.7% בשנה, ארה״ב 0.4%, וגרמניה ירדה ב-0.7% בשנה. כלומר התעשייה המסורתית בישראל צמחה בערך פי שניים מזו של אירופה.

עם ההייטק, הצמיחה בישראל מגיעה ל-4.1% בשנה, מהגבוהות בין המדינות שבדקתי. חלק גדול ממנה בא מענף אחד: מחשבים וציוד תקשורת, שנפח הייצור שלו גדל פי 3.3.
התמונה הרחבה: בעולם המפותח התעשייה המסורתית כמעט לא מתרחבת בנפח, ומפעלים מתחרים על יעילות ואמינות ולא על עוד קיבולת. בתוך התמונה הזו, התעשייה הישראלית מחזיקה מעמד יפה.
הנתונים
| כל התעשייה | בלי הייטק | |
|---|---|---|
| ישראל | +4.1% | +1.5% |
| גוש האירו | +1.8% | +0.7% |
| ארה״ב | +0.9% | +0.4% |
| יפן | +0.2% | אין פילוח |
| גרמניה | −0.3% | −0.7% |
צמיחה שנתית ממוצעת, 2020–2025, לפי ממוצעים שנתיים של מדד הייצור התעשייתי (נפח, לא ערך).
איך חושב
- הגדרת הייטק: תרופות, מחשבים ואלקטרוניקה, וכל ענף התעופה: כלי טיס, חלליות וציוד נלווה. זו ההגדרה של הלמ״ס, שמבוססת על סיווג ה-OECD לפי עצמה טכנולוגית.
- ישראל: מדד הייצור התעשייתי של הלמ״ס, ישירות מהסדרה "תעשייה ללא טכנולוגיה עילית".
- גוש האירו וגרמניה: מדד הייצור של Eurostat. את אותם ענפים הורדתי מהמדד הכולל, לפי משקלם במדד.
- ארה״ב: מדד הייצור התעשייתי של הפדרל ריזרב, באותה שיטה.
- יפן: ה-OECD מפרסם רק את המדד הכולל, ולכן אין לה נתון בלי הייטק.
- שנת הבסיס: 2020 הייתה שנת קורונה. גם כשמשווים מ-2021 הסדר נשמר: ישראל בלי הייטק עלתה ב-3.0% לאורך התקופה, בעוד גוש האירו, ארה״ב וגרמניה ירדו.